פסק-דין בתיק ת"ק 460-10-11

תמצית המקרה וטענות הצדדים

1. בפני תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים בשל אירוע - מצער יש לומר, בכל מקרה - מיום 6.8.11.

2. לטענת התובע, במועד זה הגיע עם אשתו וילדיו וכן עם קבוצת חברים, ללונה פארק בתל אביב, המופעל על ידי נתבעת 1. נתבע 2 הינו מנהל הלונה פארק והיה מעורב באירוע נשוא התביעה.

3. לשיטת התובע, בהגיעו לקופת הכניסה, שוחח באופן תמים עם נער שעמד במקום ואמר לו - ללא כוונת רווח - כי  אם תהיה לו אפשרות, ידאג לו לכרטיס. לפתע, לדבריו, פנה אליו נתבע 2 ואמר לו כי הוא ומשפחתו לא ייכנסו לאתר.  נוהל בין התובע לנתבע 2 ויכוח, והתובע - שוטר בתפקידו שהזדהה ככזה - אף הזמין ניידת משטרה למקום שכן לטעמו הנתבע 2 נהג באופן לא חוקי.

4. בהמשך, כך לשיטת התובע, עלב בו נתבע 2 בנוכחות משפחתו ובנוכחות חברת המשפחה ואחרים, שהעידה בפני, ואמר לו כי "אתה בטח מרביץ לאשתך" וכי "אתה שוטר מהמשטרה הפלשתינאית".

5. בהמשך, אשת התובע וילידיו נכנסו לאתר דרך שער אחר והתובע חזר לביתו.

6. כעת, עותר התובע לתשלום פיצויים בשל הוצאת דיבה, בסך 12,000 ש"ח, וכן עבור מניעת כניסתו לאתר, מכוח חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, תשס"א-2000, בסך 15,000 ש"ח. בנוסף מבקש התובע לחייב את הנתבעים בעגמת נפש והוצאות בסך 4,000 ש"ח, ובסה"כ 31,000 ש"ח.

7. לדידם של הנתבעים, האירוע התרחש באופן שונה לחלוטין: לטענת נתבע 2, בעת ששהה בסמוך לקופות, שמע את התובע משוחח עם משפחתו על "קוד" של מבצע סלקום, שנמצא ברשותו - המאפשר רכישת כרטיס אחד וקבלת שלושה חינם, קרי עלות כרטיס של 25 ש"ח בלבד.

8. לדבריו, התובע הציע לעומד מאחוריו אם הוא מעוניין לרכוש ממנו את ה"קוד" תמורת 60 ש"ח, כאמור שכן יש לו "קוד" נוסף. הנתבע 2 שמע זאת ופנה לתובע, באומרו לו כי הוא אינו יכול לעשות זאת וכי זו ספסרות, והתובע השיבו כי הוא אינו יכול לומר לו מה לעשות וכי יעשה מה שירצה.

9. בשלב זה החל עימות בין התובע לנתבע 2, כאשר לטענת נתבע 2, התובע הטיח בו קללות ונאצות, וכך גם אשתו.

10. לאחר דין ודברים קשה, הודיע נתבע 2 לתובע ולמשפחתו כי לא יוכלו להיכנס לאתר נוכח ההתנהגות הבלתי הולמת - לטענתו, ונוכח הנסיון למכור ה"קוד" כאמור. בסופו של דבר התאפשרה כניסת משפחת התובע, ורק הוא עצמו לא נכנס לאתר.

דיון והכרעה

11. בפני העידו התובע, אשת התובע, גב' חגית מגן, ידיד המשפחה ששהתה במקום והנתבע 2.

12. בעדותם חזרו העדים מטעם התובע על טענותיו אחת לאחת. מנגד, הנתבע 2 אישר את הגירסה בכתב ההגנה, והודה, בכנותו, כי אמר לתובע, לאחר שהלה קילל אותו, ולאחר שהובהר לו כי התובע שוטר, בלויית תנועות ידיים מאיימות מצד התובע, כי "איזה מין שוטר אתה? משטרה פלסטינית?" (עמ' 4 ש' 26).

13. הנתבע 2 הוסיף וציין, כי לא אמר לתובע בשום אופן שהוא מכה את אשתו. עוד הוסיף כי הוא עובד במקום מאז שנת 1996 ומנהל את האתר משנת 2005.

14. דבריו אלה של הנתבע 2 בנוגע לעבודתו במקום  אומתו בדברי נציגת נתבעת 1, גב' חני ברוך, שאמרה כי מעולם לא נתקבלו תלונות על התנהגות לא תקינה של נתבע 2, במשך 15 שנים שבהן הוא מועסק בנתבעת 1.

15. לאחר שבחנתי את דברי העדים, אני מעדיף את גירסת נתבע 2 על גירסאות התובע ועדיו.

16. עדות הנתבע 2 עשתה עלי רושם אמין. הוא דיבר בכנות ואף הודה באותה אמירה, לא מוצלחת יש לומר (ועל כך בהמשך) בדבר ה"משטרה הפלסטינית", למרות שהבין כי הדברים לא היו ראויים להיאמר.

17. לא היתה כל סיבה כי נתבע 2 "ייטפל" לתובע ללא כל הסבר. אני מאמין לנתבע 2 ששמע את התובע מנסה למכור את ה"קוד" בקופות, ובכך למעשה לגרוע כספים מקופת האתר, וכי התובע התנהג בצורה לא הולמת והטיח בו קללות, ולכן לא הוכנס לאתר.